תחומי ייצוג
מקרקעין - ייצוג במכירה, רכישה, השכרה
ליטיגציה (ייצוג בבתי משפט)
שירותים משפטיים כלליים - הסכמי ממון, צוואות, ירושות..,
ייעוץ וליווי משפטי ללקוחות עסקיים ופרטיים - חברות, שותפויות, חוזים
רישום קבלנים
ייפוי כוח מתמשך
שירותי נוטריון
- 1 - סיפורים מהיום יום המקצועי
בית המשפט קיבל במלואה תביעה של לקוחה שייצגתי,
הורה על ביטול הסכם שבו התחייבה על רכישת קרקע
ועל השבת כל הסכומים ששילמה לנתבעים בפועל
לאחרונה פנתה אלי אישה שהתעניינה ברכישת נכס, נחשפה לפרסומים של הנתבעת על רכישת קרקע בפי גלילות ולפני שהבינה איך וכיצד, מצאה עצמה חתומה על הסכם המייפה את כוחה של המוכרת-הנתבעת לרכוש עבורה קרקע תוך שהיא משאירה אצל המוכרת המחאות בסך של יותר ממיליון ₪ לשם איתור ורכישת קרקע עבורה.
כשראיתי את ההסכם נדהמתי, סברתי שלאחר כשני עשורים של עריכת חוזים וניהול מו"מ כבר לא ניתן להפתיע אותי אך התבדיתי.
ההסכם היה עמוס בתנאים בלתי מקובלים ובלתי חוקיים כמובן שכולם היו לרעת מרשתי.
במיוחד צרם לי שההסכם אשר כותרתו הייתה "הסכם שיווק ונאמנות" קבע שהקונה תשלם לחברה ובפועל תפקיד אצל עורך הדין שייצג את החברה סך 1,050,000 ₪ בנאמנות, החברה תרכוש עבורה זכות לקרקע והתמורה לחברה תהיה ההפרש בין המחיר שהופקד לחברה ומחיר הרכישה של הקרקע בפועל
האינטרס של החברה במקרה שכזה ברור ופשוט, ככל שמחיר הקרקע יהיה זול יותר כך ייוותר בידיה רווח גדול יותר על חשבונה של הלקוחה שייצגתי.
בדיוק את הדברים האלה באים למנוע חוק המתווכים ותקנות המתווכים; "תיווך במקרקעין" מוגדר בחוק כ"הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין;".
ותקנות המתווכים עצמן דורשות פירוט מלא ושקוף של דמי התיווך בעיסקה כלומר דמי התיווך צריכים להיות סכום מוסכם ומוגדר מראש או אחוזים מוסכמים ומוגדרים מראש.
בנוסף לדמי התיווך הבלתי מסוימים ובלתי מוגדרים, החברה גם דרשה וקיבלה ממרשתי 38,000 ₪ כדמי תיווך נוספים וכשכ"ט עו"ד ששולמו לה כבר במועד החתימה כלומר כפל דמי תיווך!.
בדיון שהתקיים בבית המשפט החברה טענה כי זהו הסכם שיווק ולא הסכם תיווך אבל לא הצליחה להסביר את השוני, למיותר לציין שבית המשפט לא השתכנע.
בית המשפט פסק את מלוא הסעד שביקשנו, פסק כי ההסכם מבוטל וכן כי על החברה ועל עורך הדין שייצג אותה להחזיר למרשתי את כל הכספים שנפרעו בידיהם בפועל ולהשיב לה גם את יתר ההמחאות שבידיהם ואת ייפויי הכוח.
(ה"פ 29504-07-19 אורדובר נ' א.א.ה.צ נדל"ן בע"מ ואח')
- 2 - סיפורים מהיום יום המקצועי
לאחרונה טיפלתי בתביעה של עובד (פועל שטחים) כנגד הלקוחה שלי חברה
קבלנית בתחום הבניין.
התובע טען טענות קשות כנגד הלקוח, למשל שעבד שישה ימים בשבוע והמעסיק שילם רק על 5 ימים, שעבד באופן קבוע ובכל יום שעות נוספות ואלה לא דווחו ולא שולמו לו, ששולם לו שכר תעריפי נמוך מהקבוע בצו ההרחבה וטענות נוספות.
בחקירה נגדית הגרסה של התובע קרסה, שכנעתי את בית הדין שהטענות שלו לא רק שסותרות את המסמכים אלא שהן חסרות היגיון לחלוטין ובלתי אפשריות.
בשאלות ששאלתי בניתי עם התובע את סדר היום שלו וסיכום הדברים הביא לתוצאה לפיה התובע יצא מהבית בכל יום ב- 04:00 בבוקר, כלומר התעורר לכל המאוחר ב 3:30 לפנות בוקר, עבד כל יום לפחות עד 18:00 ולפעמים גם עבד "כפול" (עד 22:00 או 23:00) וגם ביום "רגיל" הגיע הביתה לא לפני 20:30 בערב, כך במשך יותר משנה שישה ימים בשבוע.
בית הדין קבע שהגרסה של התובע בקשר לשעות נוספות נמצאה בלתי מהימנה ואין לסמוך עליה.
בקשר לשכר התעריפי (השכר עפ"י צו ההרחבה בהתאם לוותק ודרגה), בחקירה הנגדית עלה שהתובע קיבל בכל יום שתי הפסקות תפילה, שתי הפסקות אוכל של חצי שעה כ"א ושתי הפסקות קפה של 1/4 שעה כל אחת, על אלה המעסיק אינו חייב לשלם. כלומר השכר היה על יום עבודה קצר מיום העבודה הבסיסי שנטען ולכן גם כשכר לשעה וגם כשכר ליום היה תקין ונכון.
התובע טען לעבודה קבועה שישה ימים בשבוע (כולל שישי), בחקירה הנגדית אישר שעבד יחד (כתף אל כתף) עם בן דודו שגם הוא הגיש תביעה דומה אבל בן הדוד דווקא טען בכתב התביעה שלו ששבוע העבודה היה בן 5 ימים בלבד.
סיכומו של דבר בית הדין דחה כמעט את כל רכיבי התביעה, ופסק לתובע סך נמוך, רובו כדמי נסיעה (שדווקא שולמו אך התיעוד לא נשמר כראוי), תביעה של כ- 65,000 ₪ (קרן) זיכתה את התובע ב- 4600 ₪ בלבד. שאף מהם ניתן היה להימנע אילו התשלומים היו מתועדים יותר בקפדנות.
(סע"ש 143-10-17, מוחמד אבו לבדה נגד עופר שליו בניה ופיתוח בע"מ)
העובד המציא והגזים ורוב התביעה נדחתה
- 3 - סיפורים מהיום יום המקצועי
?האם כל פניה במייל היא בהכרח דואר זבל
בעלי עסקים רבים נוהגים לשלוח הודעות דואר ללקוחות פוטנציאליים או לכאלה שהיו לקוחותיהם בעבר על מנת לשמור על קשר ולהישאר בתודעה.
לעתים הודעות הדואר הללו נושאות אופי מטריד בשל תוכנן או תדירותם ופוגעות בזכותו של הנמען לפרטיות ולכן נחקק התיקון לחוק הבזק (תיקון מס' 40 הידוע גם בכינוי חוק הספאם) כדי לאפשר למי שהוטרד או שפרטיו סוחרו בלא ידיעתו להיפרע אף בלא הוכחת נזק ממי שפגע בפרטיותו ומנגד ליצור הרתעה כנגד שולחי דואר שאינם מכבדים את זכותו של האחר לפרטיות.
על אף מטרתו הראויה של התיקון לחוק, יש מי שעשו את האפשרות לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק לעסק ויש אף מי שמגדילים לעשות ופועלים לפיתוי השולח לשלוח אליהם הודעות זבל כדי ליצור לעצמם עילה כנגדו, ממש תכנית עסקית.
בתיק שבו ייצגתי את הנתבעת, התובע טען שמרשתי שלחה לו 16 פרסומות בפרק זמן קצר ולכן תבע ממנה 16,000 ₪ ללא הוכחת נזק כפי שמאפשר החוק.
אנחנו מצאנו שהתובע הוא תובע סדרתי שהגיש בשנה שלפני כן 33 תביעות באותה העילה ושהתובע מתפאר באינטרנט בהצלחותיו ומזמין אחרים לפנות אליו לייצוג (למרות שאינו עורך דין וייצוג כזה אסור לפי חוק לשכת עורכי הדין).
עוד הראנו שהתובע אישר את בקשת החברות של הנתבעת ברשת הלינקדאין והציע לה בעצמו חברות תחת פרופילים נוספים שעשה בהם שימוש כדי לפתות אותה לשלוח לו מיילים מקצועיים.
הראינו גם שהתובע פתח כמעט את כל ההודעות – כלומר מעשיו מראים שהיה מעוניין בתוכן ההודעות ושלא עשה שום פעולה להקטנת נזקיו (זו חובה בסיסית של הניזוק לעשות להקטנת הנזקים אם יש לו כאלה) כמו ביטול החברות או הסרה במערכת הדיוור.
לאחר שהתובע הבין את מצבו הוא ביקש לדחות את התביעה (משמעות הדחייה היא שלא ניתן לתקן את הטענות ולהגיש את התביעה מחדש) והודיע כי הוא מוותר על מלוא הטענות נגד מרשתי.
- 4 - סיפורים מהיום יום המקצועי
